תיכון תרבות - רמת אפעל
מגרש קמפוס קריית החינוך נחלק לשלושה אזורים בשל צורת המגרש ומיקום השביל הציבורי המשרת את השכונה העתידית הסובבת. חלקו הגדול של המגרש מצדו האחד של השביל מכיל את כל מבני הקריה, ושני החלקים הנותרים, מעברו השני של השביל, מכילים את מתקני הספורט וגן נופי. גדר הקמפוס מקיפה את חלקו המבונה של המגרש בלבד, כאשר מבנה המנהלה והאומנויות ממוקמים בגבול מגרש זה ויוצרים גבול אדריכלי ושער כניסה. הסכימה מותירה את אזורי הספורט והגן פתוחים ונגישים לציבור. בקריה חמישה בניינים, אחד לכל תחום הוראה (מדעים וטכנולוגיה, אמנות, לימודים הומנים וספורט) ובניין שירותים כלל מוסדיים. הבניינים מקיפים חצר אחת משותפת, המשמשת לכינוס ופעילויות חוץ. מגרשי הספורט פרוסים לאורך השביל הציבורי, ובמפגש בינם לבין שער הכניסה לבנייני הקמפוס ממוקמת גבעת דשא. הגבעה צופה על ההתרחשות באזור הספורט כמו גם על החצר הפנימית בין בנייני ההוראה. אזור הגן הנופי מכיל אגם אקולוגי , משתלה וחממת גידול צמחים.
הצעתנו מושתתת על שני עקרונות מנחים הזוכים להדהוד ברובד האורבני כמו גם ברובד האדריכלי-הנופי. העיקרון הראשון, פתיחות ושילוב, מבקש לשלב את קמפוס הקריה על חלקיו השונים עם הסביבה. לכן גידרנו את האזור המבונה בלבד, כך שתושבי הסביבה יוכלו ליהנות מתשתיות הספורט והגן של הקריה. התנועה בתוך בנייני הלימוד עצמם מעצימה את הפרוגרמה ע"י מהלך מדרגות אורכי העוקב מצדו האחד סדרת אולמות שהפעילות בהם חשופה מבעד לקירות זכוכית גדולים, ומאפשר מבט אל החצר הפנימית. סדרת חללים אלו, מאפשרת עבודה בקבוצות, סדנאות, מפגש, הרצאות, פעילויות חברתיות ועוד. הפתיחות מאפשרת הצצה ושיתוף בחוויית הפעילויות בעלות המימד ציבורי, כך שכל מי שעולה במדרגות יכול לחוות את החלל ולהיחשף לפעילויות נוספות ולהשתתף בהם. רצף החללים מוביל ומסתיים בכיתה פתוחה על הגג, המשלבת גינה של ממש. כמו כן עקרון זה מקבל משנה תוקף במבנה האומנות , בו חללים אלו משמשים גלריה ופתוחים לשביל הציבורי. העיקרון השני, עצמאות והכלה, מבקש להקנות לכל תחום פעילות בקריה, חופש התנהלות ובקרה על צרכיו. לכן הפרדנו בין האזור המבונה לבין אזור הספורט ואזור הגן. כמו כן, הקצאת מבנה עצמאי לכל תחום לימוד מאפשרת לפעילות באותו מקום להתנהל ללא הפרעה לתחומים האחרים, בהתאם לצרכי המקום. הרחבת המבנים מתוכננת בקצוות המבנים כדי לאפשר הרחבה של כל תחום ללא תלות במבנים האחרים. עם זאת כל המבנים פונים לעבר חצר פנימית אחת, והחללים הציבוריים הפנימיים, פונים גם הם לכיוון החצר המשותפת או לכיוון איזורי התנועה במתחם. כך, למרות שכל מבנה הוא עצמאי, עדיין ישנו שיתוף בחללים הפתוחים בין המחלקות השונות.

בנייני הקריה דומים זה לזה באופן חלוקת השימושים המגוונים, גם אם שונים במידותיהם, כנגזר מהפרוגראמה. הבניינים בעלי פרופורציות מלבניות, נחלקים לאורכם ל-2 רצועות אורכיות. רצועה של כיתות לימוד ורצועה של חללי חניכה ותמיכת למידה המאפשרים קשר הדוק וישיר בין החונך לתלמיד. חלוקה זו מקבלת ביטוי גם במעטפת המבנים, כאשר רצועת הכיתות נפתחת אל רצף של חלונות בגדלים שונים, העונים לפעילויות שמאחוריהם. רצועת תמיכת למידה וחניכה , עטופה במערכת של רפפות המאפשרת פרטיות.